צלילה לעולם אחר

קחו נשימה עמוקה, כנסו איתי מתחת לפני הים, אני עומד להכיר לכם ספורט מעולם אחר. עולם שבו חוקי הפיזיקה מעגלים פינות, הביולוגיה משתנה, עולם שבו אתם עפים, מרחפים ללא חמצן. כאן בני האדם לא שולטים, הם רק מבקרים לזמן קצר.

הצלילה החופשית,( A-Ponia – ללא נשימה ביוונית) בסגנונה הספורטיבי, הולכת ותופסת תאוצה בעולם ובארץ בפרט. היא מחולקת לכמה סגנונות השונים באפשרות העזרים המלאכותיים בהם ניתן להשתמש (סנפירים, משקולות, חבלים) ובמטרה הסופית (צלילה אופקית, אנכית, מרחק או זמן).

זה לא ספורט- יגידו רבים. אתם לא מנצחים אף אחד. אין ניקוד. זה אפילו לא באולימפיאדה רחמנא לצלן! אז מהו ספורט? אני אשיב. בעולם שבו אתלטים מזריקים חומרים אסורים על מנת למתוח את שיא יכולתו הגופנית של האדם, עולם שבו אוליגרכים קונים אליפויות. מה יותר ספורטיבי מאדם בודד אשר אומר- "אני ארד לבד, למקום שבו לא ביקר בן אנוש מעולם".

ספורט הצלילה החופשית הוא למעשה מקצוע שהתפתח מהכרח.  בשבט הבז'או ממלאזיה הידועים בכינויים "צועני הים", ילדים בגיל שבו אנו הולכים לגן חובה כבר צוללים מעל 5 דקות בנשימה אחת בעומק 20 מטר על מנת לצוד דגים. שליית פנינים מעומקים עצומים התבצעה במצרים העתיקה כבר 3500 שנה לפני הספירה הנוצרית.

הספורט כיום הוא שילוב של יכולת פיסית ומנטלית בלתי רגילה. על הספורטאים להרגיל את גופם  לתנאי קיצון כמו לחצים אטמוספרים שיכולים למחוץ את הריאות ומחסור בחמצן לשרירים, ללב ולמוח. הדרך היחידה לעשות זאת היא בעזרת כושר פיסי עילאי ובעזרת כח המחשבה. הצולל מכניס את עצמו למדיטציה עמוקה לפני הכניסה למעמקים. הרוגע הוא הכרח, לא מותרות.

כיצד עושים זאת?

אצל כל היונקים קיים "רפלקס הצלילה". רפלקס זה מכניס את הגוף למצב של חסכון בחמצן על מנת להעלות את כמות הזמן אותה ניתן לבלות מתחת לפני המים. ההשפעות של רפלקס זה גדולות יותר במים קרים מאשר במים חמים והוא משפיע על 3 תהליכים בגוף:

הדף של הופס בפייסבוק, תנו לייק

• בראדיקארדיה – האטה בקצב הלב (של עד חמישים אחוזים בבני אדם)
• היצרות של כלי הדם הפריפריאליים – הגבלה עד הפסקת זרימת הדם לחלקים החיצוניים של הגוף כדי לשמר דם וחמצן לאיברים החיוניים ולמוח בפרט.
• העתקת דם – הזרמת פלאסמה (נוזל הדם) לחלל בית החזה (בין הסרעפת לצוואר) כדי למנוע קריסה של הריאות תחת לחץ גבוה בצלילות עמוקות.

בעזרת הכנסת הגוף למעין "טראנס" הצוללים המובילים בעולם יורדים כיום ל270 מטר מתחת לפני הים (!) ומעל 20 דקות ללא נשימה. חייבים להזכיר כי צלילה חופשית בעומקים של מעל 5 מטר עדיף שלא תעשה ללא הדרכה נכונה על מנת שלא לפגוע בעצמנו.

אם הסכנות כה גדולות אז למה צלילה חופשית? ז'אק מאיול, הצוללן עליו התבססה הדמות בסרט האלמותי "Le Grand Blue" אמר: "צלילה חופשית היא השקט. השקט שבא מבפנים". מוסיף דן זלגלר, אחד הצוללנים הבכירים בארץ: "התפתחותו של כל צולל חופשי מורכבת משלושה שלבים עיקריים. בראשון הוא מחפש סיבות ותירוצים להגיע אל העומק, כאשר הוא מגיע לשם הוא עובר אל השלב השני בו הוא מחפש הצדקה להמצאותו שם – בעומק. לכשמצא בתוך עצמו את התשובה, עובר הצולל החופשי אל השלב השלישי והאחרון בו הוא מחפש סיבה טובה לעלות בחזרה אל פני המים."

ולסיכום ציטוט מפי האחד והיחיד המשורר הדגול הומר סימפסון: "היי הבן אדם הזה לא נושם! אנשים לא נושמים בדרך כלל?"

…plunging down
Into their green and glassy gulfs, and making
My way to shells and seaweed, all unseen
By those above, till they waxed fearful; then
Returning with my grasp full of such tokens
As showed that I had searched the deep

Lord Byron, With a Swimmer's Stroke